ערב העיון בנושא זכויות שהתקיים אתמול בשידור ישיר מעמוד הפייסבוק של המגזין האינטרנטי דאצ׳טאון זכה לתהודה רבה. סיכום מלא ורשמי בכתב של הערב התפרסם בהמשך באתר דאצ׳טאון. במאמר הבא ארחיב על נושא שעלה במהלך הערב ואקרא להמשך שיתוף פעולה מצד הקוראים.
במהלך הערב נערכה סקירה מקיפה של גופים ממשלתיים ועסקיים שונים שקיבלו החלטות הנוגעות לזכויות כלכליות ואחרות של אזרחים בעת משבר הקורונה.
במאמר זה אתייחס לגוף אחד בנוגע אליו התקבלו מאות פניות בימים האחרונים אך שבינתיים לא פרסם החלטות רשמיות משמעותיות בהתאם למשבר הנוכחי: רשות ההגירה.
במהלך הערב כבר נדונה קצרות הסוגיה אם שימוש של תושב בעל אזרחות זרה בזכויות הסוציאליות הניתנות על ידי הגופים הממשלתיים השונים יכולה לפגוע במעמד השהות של מקבל הזכות. בדיון הבהרתי כי אכן קיימים מעמדי שהייה שונים המותנים באי שימוש בזכויות סוציאליות מסוימות הניתנות על ידי גופים ממשלתיים מסוימים, אך הדגשתי כי בעת הזאת יש לחלק בין מימוש זכויות בעת המשבר ושלא בעת המשבר, וכי מימוש זכויות בעת המשבר בלבד יכול להוות יוצא דופן לתנאי של אי שימוש בזכויות סוציאליות מסוימות.
שאלה זו חשובה מעין כמוה אך מנעד ההשפעה של רשות ההגירה על בעלי אזרחות זרה ועסקים המעסיקים בעלי אזרחות זרה גדול בהרבה וכך גם מנעד הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות בעת הזו.
סוגיה מורכבת לדוגמא היא הכניסה להולנד של בני ובנות זוג של תושבי הולנד שאינם בזוגיות רשומה, או של בעלי עסקים בהולנד. לפני קצת למעלה משבוע נסגר הגבול ההולנדי באופן כמעט מוחלט ובתקשורת ההולנדית כבר דווח על בין היתר בעלי אזרחות ישראלית שעוכבו עם נחיתתם בהולנד ונשלחו חזרה לישראל.
רשות ההגירה היא זו שבאופן מסורתי דנה בהגדרות המשפטיות הקשורות להגירה להולנד וקבלת החלטות תוך שימוש ברור בהגדרות אלו הוא כורך המציאות בעת הזו בה גדרי הסגר של הגבול לא ברורים מספיק אף לרוב הגורמים הרלוונטיים הרשמיים.
סוגיה מורכבת נוספת היא השהות בהולנד של בעלי אזרחות זרה ללא אישור שהייה, ששהו בהולנד באופן זמני וחוקי עד פרוץ המשבר, אך בגלל המשבר אינם יכולים לחזור למדינת מוצאם.
סוגיה פרקטית היא בקשה להקלות במועד תשלום המשכורת החודשית למהגרי ידע. חוק ההגירה ההולנדי קובע כי אישור השהייה של מהגרי ידע בטל באופן מידי אם הם אינם קיבלו את משכורתם אפילו חודש אחד באופן מלא. יש פסקי דין רבים על מצבים בו המעסיק דחה חלק מהתשלום למועד הבא, אך אישור השהייה של מהגר הידע בוטל בכל זאת. הרקע לחוק זה הוא שמירת זכויות מהגרי הידע, אך בעת הזו יש מהגרי הידע המבקשים, גם מתוך אינטרס אישי, לאפשר למעסיק לדחות במעט את תשלום המשכורת החודשית ללא שהדבר יפגע במעמד השהייה שלהם.
סוגיה פרקטית נוספת היא מועד תשלום אגרות ומסירת מסמכים על ידי מגישי בקשות אזרחיות ועסקיות לרשות ההגירה. רבים ממגישי הבקשות מעדיפים לדחות מועדים אלו, אך החשש קיים כי רשות ההגירה תדחה בשל כך את הבקשות שכבר הוגשו.
בפועל אמנם נמצאו פתרונות לרוב המקרים הנזכרים לעיל לאחר פנייה רשמית ודיון משפטי מורכב עם רשות ההגירה, אך החלטות רשמיות משמעותיות לכלל האזרחים הנצרכות כל כך בעת הזו עדיין לא התפרסמו.
לכן התקבלה על ידי משרד עורכי הדין Eisenmann & Ravestijn Advocaten החלטה לנסח קריאה רשמית לרשות ההגירה לקבל ולפרסם החלטות רשמיות בנושאים הרלוונטיים הנוגעים באופן ישיר ועקיף לרשות ההגירה בעת הזו.
עותק של הקריאה תישלח גם לנציב תלונות הציבור שזו לו לא תהיה הפעם הראשונה בה הוא מתערב בנושא מדיניות בדיני הגירה ואזרחות.
בסוף שנת 2016, לאחר עבודה של למעלה משנתיים, התפרסם דו״ח מקיף של הנציב בנושא ספציפי בדיני הגירה ואזרחות. בזמנו נבחרו שלושה משרדים, בהם משרד עורכי הדין Eisenmann & Ravestijn Advocaten, שהוגדרו על ידי הנציב ״פעילים מאוד בתיקי אזרחות״, לייעץ לנציב בכתיבת הדו״ח, שבסופו של דבר קיבל את עמדת משרדי עורכי הדין והביא לשינוי מדיניות מצד הגופים הממשלתיים הרלוונטיים ואף להצעת חוק.
בהשראת תהליכי ייעוץ זה ואחרים שהתקיימו מול גופי ממשלה שונים בשנים האחרונות יציע משרד עורכי הדיןEisenmann & Ravestijn Advocaten לרשות ההגירה ולנציב ייעוץ מלא בניסוח ההחלטות.
אני קורא מכאן לכל אחת ואחד המתמודדים עם אתגר בעניין, לשתף אותי דרך מערכת דאצ׳טאון באתגר, בכדי שלאחר התאמה משפטית אוכל להוסיף את האתגר לקריאה.
רשות ההגירה היא גוף בעל השפעה גדולה בכל הנוגע לזכויות השהייה של זרים בהולנד וחובה על כל אחת ואחד המתמודדים עם אתגר בעניין לפעול בכל דרך אפשרית בכדי לממש את הזכויות הרלוונטיות באופן מלא.
(גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה לראשונה במגזין Dutchtown בתאריך 07.04.2020)